קרה לכם פעם שראיתם משהו שמישהו איבד, אבל ממש מיהרתם ורציתם פשוט להמשיך ללכת כאילו לא ראיתם? התורה מלמדת אותנו שאנחנו צריכים להיות אכפתיים, לדאוג אחד לשני ולא לעמוד בצד כשחבר שלנו עומד לאבד את הרכוש שלו. לפעמים, בעלי החיים שהלכו לאיבוד הם נִדָּחִים, כלומר הם ברחו, התרחקו מאוד, או אפילו משתוללים וקשה לתפוס אותם. למרות שזה דורש מאיתנו עבודה קשה, התורה מבקשת לא לוותר ולעזור. כדי שלא נחשוב שמותר לנו לעצום עיניים, התורה מזהירה לֹא תִרְאֶה... וְהִתְעַלַּמְתָּ. אסור לנו לראות את האבדה ולהתעלם ממנה בכוונה כאילו שום דבר לא קרה. התורה גם מזכירה אֶת שׁוֹר... אֶת שֵׂיוֹ כדי ללמד אותנו שצריך להחזיר כל דבר, אפילו אם זה משהו קטן ששווה מעט מאוד, כמו קצת צמר שנפל מהכבשה. ואם תפסנו את החיה והיא ברחה לנו שוב? המילים הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם מלמדות שצריך להחזיר את האבדה שוב ושוב, אפילו מאה פעמים. כדי לקיים את המצווה, אנחנו לא חייבים למסור אותה ישר לידיים של הבעלים, אלא מספיק שנכניס אותה למקום בטוח ושמור ששייך לו, כדי שהיא תחכה לו שם בשלום.
דברים, פרק כ״ב, פסוק א׳
פרשת כי תצא
לֹֽא־תִרְאֶה֩ אֶת־שׁ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ אֶת־שֵׂיוֹ֙ נִדָּחִ֔ים וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֵ֖ם לְאָחִֽיךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.