התורה אוסרת על הלוואה בריבית בין בני העם, מתוך דרישה לאחווה ואמונה בהשגחת ה' על הרכוש. אף שעל פי הפשט האזהרה לֹא־תַשִּׁיךְ מופנית למלווה, צורת הפועל מלמדת כי זהו איסור גם על הלווה שלא לשלם ריבית ולהכשיל את אחיו, אפילו כאשר הדבר נעשה בהסכמה מלאה. התורה משתמשת במילה נֶשֶׁךְ כדי לדמות את הריבית לנשיכת נחש, שמתחילה כפגיעה קטנה ובלתי מורגשת אך תופחת בהדרגה ומכלה את ממונו של האדם. הפירוט נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל מבהיר כי החזרת כמות מזון גדולה מזו שהולוותה אסורה לחלוטין, גם אם ערכו של המזון בשוק ירד. לבסוף, התוספת כׇּל־דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ מרחיבה את האיסור לכל סחורה ואף לטובות הנאה מופשטות, האוסרות על הלווה להעניק למלווה יחס מועדף רק בגלל ההלוואה.
דברים, פרק כ״ג, פסוק כ׳
פרשת כי תצא
לֹא־תַשִּׁ֣יךְ לְאָחִ֔יךָ נֶ֥שֶׁךְ כֶּ֖סֶף נֶ֣שֶׁךְ אֹ֑כֶל נֶ֕שֶׁךְ כׇּל־דָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר יִשָּֽׁךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.