יצא לכם פעם לחשוב על הכללים המיוחדים שיש בתוך משפחה? התורה שומרת מאוד על הכבוד והסדר בתוך המשפחה שלנו. לכן, יש איסור ברור על בן להתחתן עם אישה שהייתה נשואה לאבא שלו, גם אם האבא כבר לא נשוי לה או חלילה נפטר. התורה משתמשת במילה יִקַּח כדי ללמד אותנו משהו מעניין. המילה הזו קשורה לקידושין, כלומר לטקס החתונה. התורה מסבירה שאם אדם ינסה להתחתן עם קרובת משפחה שאסורה לו כל כך, החתונה הזו פשוט מבוטלת מראש. למעשה, אין לזה שום תוקף משפטי, הם לא נחשבים נשואים כלל והיא לא צריכה לקבל ממנו גט.
בנוסף, התורה מזכירה עוד אישה שאסור לבן להתחתן איתה, וקוראת לה כְּנַף אָבִיו. למה הכוונה? בעבר, כשגבר רצה להראות שהוא פורש את חסותו על אישה ומתחתן איתה, הוא היה פורס עליה את קצה הבגד שלו, שנקרא כנף. הביטוי הזה מתכוון לאישה שמחכה שהאבא יישא אותה לאישה, כמו למשל אלמנה של דוד שנפטר ומחכה לאבא שיקיים איתה מצוות יבום. בגלל שהיא מיועדת לאבא, חל על הבן איסור מיוחד וחמור להתחתן איתה.
אולי תשאלו את עצמכם למה התורה חוזרת על הכללים האלה דווקא כאן? הסיבה היא שהתורה רוצה לקשר אותם לפסוקים הבאים. מיד אחר כך מדובר על אדם שנפצע בגופו ולא יכול להביא ילדים לעולם. מכיוון שהתורה מדברת על אדם שלא מסוגל להיות אבא, היא ממשיכה בטבעיות לדבר על מעמדם של ילדים שנולדו מתוך נישואים שהתורה אסרה לחלוטין. ילד כזה נקרא ממזר, והתורה מלמדת אותנו שהוא נולד רק מקשרים משפחתיים חמורים שאסור בשום אופן לקיים.