חשבתם פעם מה קורה כששני אנשים עושים חטא חמור מאוד שהתורה אסרה, ונולד להם ילד? האם הילד הזה שייך לעם ישראל? התורה מלמדת אותנו על אדם כזה, שנקרא מַמְזֵר. המילה הזו מזכירה את המילים "מום זר", כלומר, בגלל המעשה של ההורים, נוצר פגם במשפחה שלו.
התורה קובעת לגביו כלל מיוחד ואומרת לֹא־יָבֹא. הכוונה היא לא שאסור לו להיכנס למקומות מסוימים, אלא שיש לו הגבלה אחת בלבד: אסור לו להתחתן עם אישה ממשפחות ישראל הרגילות. זה מה שהתורה מתכוונת כשהיא אומרת שאסור לו לבוא בִּקְהַל ה'. במקום זאת, הוא יכול להתחתן למשל עם גיורת, שהיא אינה חלק מההגדרה הזו.
אבל האם זה אומר שאנחנו מרחיקים אותו? ממש לא! חשוב מאוד לדעת שחוץ מעניין החתונה, הוא יהודי לכל דבר. התורה מדגישה שאנחנו אוהבים ומכבדים אותו, ושאסור לנו לחשוב שהוא לא חלק מאיתנו בגלל ההורים שלו. עד כדי כך, שאם הוא לומד תורה ונהיה תלמיד חכם, הוא חשוב וגדול יותר אפילו מכהן גדול שלא למד תורה.
התורה מוסיפה שהכלל הזה ממשיך הלאה גם לילדים ולנכדים שלו, וכותבת גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי. הכוונה היא שהכלל הזה נשאר לתמיד. אז למה התורה לא כתבה פשוט את המילה "לעולם"? כי טמון כאן סוד משמח: לעתיד לבוא, בימות המשיח, ה' יתקן את הכל ויטהר אותם לגמרי.