ניסיתם פעם להבטיח הבטחה בשם מישהו שבכלל לא נמצא לידכם? כשמשה רבנו עומד מול עם ישראל רגע לפני הכניסה לארץ, הוא עורך איתם ברית חשובה. אבל יש כאן משהו פלאי. משה אומר לעם שהוא כורת את הברית וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם. כלומר, ההסכם הזה לא שייך רק לאנשים שעומדים שם באותו רגע, אלא גם לכל הדורות הבאים שעדיין לא נולדו.
איך אפשר להכניס להסכם ילדים ונכדים שעוד לא באו לעולם? ההסבר הוא שבאותו רגע מיוחד, כל הנשמות של כל היהודים שייוולדו אי פעם, היו נוכחות שם. הגופים שלנו אולי עדיין לא היו בעולם, אבל הנשמות של כולנו עמדו שם לפני ה' ממש כמו מלאכים, והיו חלק מהמעמד העצום הזה.
הברית הזו כוללת גם אזהרות לגבי מה שיקרה אם לא נשמור על התורה, אבל מסתתרת בה גם נחמה גדולה ומחממת לב. העובדה שה' מחליט לקשור אליו את כל הדורות העתידיים, מראה עד כמה הוא חפץ בנו. ה' כל כך אוהב את עם ישראל, שהוא מבטיח שלעולם לא ימאס בנו ולעולם לא יוותר עלינו, ואנחנו נישאר העם שלו לנצח.