דברים, פרק כ״ט, פסוק כ״ב

יצא לכם פעם לראות אדמה יבשה כל כך, שאפילו קוץ קטן לא מצליח לגדול בה? תארו לעצמכם שארץ ישראל, שהייתה הארץ הכי יפה ופורייה, הופכת להיות חולה ומרה. האדמה נפגעת ממכה של גׇּפְרִ֣ית וָמֶ֘לַח֮. למה דווקא החומרים האלה? יש כאן מסר מיוחד עבורנו. מלח הוא חומר חזק ששורד באש, ואילו גפרית נשרפת ונעלמת מהר. אם עם ישראל שומר את התורה, הוא חזק ויציב כמו מלח. אבל כשהם עוזבים את הדרך הטובה, הם מאבדים את הכוח שלהם. במצב כזה, האדמה לֹ֤א תִזָּרַע֙ וְלֹ֣א תַצְמִ֔חַ, כלומר, חקלאים לא יכולים לשתול בה שום דבר כי הזרעים פשוט לא ינבטו. יותר מזה, וְלֹא־יַעֲלֶ֥ה בָ֖הּ כׇּל־עֵ֑שֶׂב, אפילו עשבי בר רגילים שצומחים מעצמם לא יצליחו לגדול שם. למה בעצם נוצרת שְׂרֵפָ֣ה כׇל־אַרְצָהּ֒? מדוע כל הארץ צריכה לסבול בגלל שאנשים מסוימים התנהגו לא יפה? התשובה היא שמעשים רעים הם קצת כמו מחלה מידבקת. כשמישהו אחד מתחיל לעשות משהו רע, זה יכול להשפיע על החברים שלו, ואז על כל הסביבה. כדי שכולם יבינו שזה לא סתם אסון טבע רגיל, המצב נראה ממש כְּֽמַהְפֵּכַ֞ת סְדֹ֤ם וַעֲמֹרָה֙ אַדְמָ֣ה וּצְבוֹיִ֔ם. כשאנשים יראו את זה, הם ידעו מיד שזו הודעה ברורה מאת ה'. אבל גם בתוך הכעס, אֲשֶׁר֙ הָפַ֣ךְ יְהֹוָ֔ה בְּאַפּ֖וֹ וּבַחֲמָתֽוֹ, מסתתר משהו טוב. המטרה היא לא רק להעניש, אלא לנקות ולתקן. כמו שלפעמים צריך לנקות משהו בצורה יסודית וחזקה כדי שהוא יחזור להיות נקי וטהור, כך גם העונש הזה נועד לנקות את המעשים הרעים, כדי שיהיה אפשר לתקן את מה שהתקלקל ולהתחיל מחדש בדרך טובה.