תארו לעצמכם שאתם רואים פתאום משהו כל כך יוצא דופן, שכולם סביבכם עוצרים ושואלים: "איך דבר כזה בכלל קרה?". כך ירגישו עמי העולם כשהם יראו את ארץ ישראל עזובה ואת עם ישראל מפוזר בעולם. הם יבינו מיד שזה לא סתם אסון טבע, אלא משהו שמגיע ישירות מאת ה׳.
העמים ישאלו שתי שאלות. תחילה הם ישאלו עַל מֶה עָשָׂה ה׳ כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת, כלומר מהו החטא שגרם למצב הזה. לאחר מכן הם יתפלאו וישאלו מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל הַזֶּה. המילים חֳרִי הָאַף מתארות כעס עצום, והם בעצם שואלים מדוע התגובה כל כך חמורה. הגויים יהיו מאוד מופתעים, כי הם יעשו השוואה פשוטה: אם בני ישראל חטאו במעשים רעים בין אדם לחברו, הרי יש עמים אחרים שמתנהגים בצורה גרועה הרבה יותר והארץ שלהם לא נפגעת. ואם הם חטאו בעבודה זרה, הרי הגויים בעצמם עובדים אלילים ועדיין חיים בשלווה בארצם. אז למה דווקא ישראל מקבלים תגובה כזו?
התשובה נמצאת בקשר העמוק והמיוחד שיש בין ה׳ לעם ישראל. בניגוד לעמים אחרים, עם ישראל חווה את יציאת מצרים, קיבל מה׳ כל כך הרבה טוב, וכרת איתו ברית והסכם מתוך בחירה ואהבה. לכן, כשעם ישראל עוזב את הברית הזו, זה לא סתם חטא רגיל. זו כפיות טובה והפרה של הבטחה מיוחדת במינה. בגלל הקשר המיוחד והקרוב הזה, האחריות של עם ישראל גדולה יותר מזו של שאר עמי העולם.