דברים, פרק כ״ט, פסוק ז׳

פרשת כי תבוא

Deuteronomy 29:7Sefaria

וַנִּקַּח֙ אֶת־אַרְצָ֔ם וַנִּתְּנָ֣הּ לְנַחֲלָ֔ה לָראוּבֵנִ֖י וְלַגָּדִ֑י וְלַחֲצִ֖י שֵׁ֥בֶט הַֽמְנַשִּֽׁי׃

קרה לכם פעם שראיתם משהו מדהים קורה ממש מול העיניים שלכם, וזה גרם לכם להאמין בו בלב שלם? בני ישראל בדיוק חוו משהו כזה. הם ראו כיצד ה' עוזר להם לנצח במלחמה בעבר הירדן, והניסים הטריים האלו הוכיחו להם מעל לכל ספק כמה ה' חזק ודואג להם. כשהם אומרים וַנִּקַּח הכוונה היא שהם כבשו את הארץ, והמילה וַנִּתְּנָהּ אומרת שהם נתנו אותה באהבה כנחלה לשבטים ראובן, גד וחצי שבט המנשה. קבלת הארץ הזו מלמדת אותנו שיעור חשוב על החיים. לפעמים אנחנו בטוחים שדבר מסוים שקרה לנו הוא הצלחה ענקית ושמחה גדולה, אבל רק אחר כך מתברר שזה עלול להוביל גם לקצת עצב, ולהפך. משה ידע בנבואה שהשבטים האלה ייאלצו לעזוב את בתיהם ולצאת לגלות לפני שאר העם. בכל זאת, הוא העניק להם את השטח הזה מחוץ לארץ ישראל כדי להבטיח דבר נפלא לעתיד. עצם ההליכה של משה, של הזקנים ושל נוכחות ה' במקומות הללו, קבעה בהם משהו מיוחד. כך הובטח שגם בזמנים קשים שבהם עם ישראל יצטרך לנדוד, תמיד יהיה לו מקום מוכר ובטוח שבו רגליו כבר דרכו בעבר.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ו׳
פסוק ח׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.