דברים, פרק ל״א, פסוק י״ב

מעמד הַקְהֵל אֶת הָעָם מתקיים במקדש במוצאי שנת השמיטה, זמן שבו העם פנוי מעבודה חקלאית ומוכן לאחדות ולחידוש הברית עם ה'. הקריאה לאסוף את כולם מדגישה שהתורה שייכת לכל חלקי האומה, כאשר יש הסבורים כי הָאֲנָשִׁים באים להעמיק בתורה וּלְמַעַן יִלְמְדוּ ואילו וְהַנָּשִׁים באות לְמַעַן יִשְׁמְעוּ כדי לדעת את ההלכות המעשיות, ויש המפרשים ששניהם שומעים ולומדים כאחד. הבאת וְהַטַּף נועדה לחנך את הילדים הבוגרים באווירת קדושה או לזכות בשכר את ההורים הנאלצים להביא עמם את הפעוטות, בעוד שוְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ מוזמן כדי להתרשם ואולי אף להתגייר. תהליך זה של שמיעה ולימוד פועל על הלב ומעורר בחירה חופשית של אהבה ויראה, כך שוְיָרְאוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם ומתוך כך יגיעו לקיום מעשי ווְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת את המצוות.