דברים, פרק ל״א, פסוק י״ט

ה' מזרז את משה במילה וְעַתָּה לגשת מיד, טרם העברת ההנהגה, לכתיבת אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת, שהיא פרשת "האזינו" הכתובה במבנה פיוטי, או התורה כולה שנמשלה לשיר המקל על הזיכרון. הפנייה בלשון רבים, כִּתְבוּ לָכֶם, מכוונת למשה וליהושע יחד כחלק מהעברת הסמכות, או מהווה מצווה לכל אדם מישראל לכתוב בעצמו ספר תורה. על משה מוטל תהליך חינוכי מעמיק של הבנה ושינון, וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עד שהטקסט יהיה שגור ורהוט, בבחינת שִׂימָהּ בְּפִיהֶם, תוך שימוש בסימני זיכרון ובנעימה המסייעים לשימורו. מטרת הלימוד היא לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד עבור העם, כך שכאשר יחטאו ויענשו יבינו שהוזהרו מראש ויתעוררו להכיר בחטאם. מנגד, יש הרואים בעדות זו דווקא סנגוריה המזכירה לה' את חולשת הטבע האנושי, ובכך מבטיחה את רחמיו וגאולתו גם לאחר החטא.