דברים, פרק ל״א, פסוק י׳

מצוות הקהל היא אירוע לאומי שבו מתכנס העם כולו במקדש לשמוע את קריאת התורה מפי המלך, כמעין שחזור של מעמד הר סיני. כאשר וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם, הוא פונה אל הכוהנים, הזקנים ויהושע, שילוב שנועד להבטיח שהמלך יקרא בתורה, ובכך להמחיש שכתר הכהונה והמלכות כפופים יחד לכתר התורה. המעמד מתקיים מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, כלומר בסוף התקופה בשנה השמינית, אך מוגדר בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה משום שזהו זמן סילוקה של השמיטה ורישומה עדיין ניכר בגרנות הריקים מתבואה. האירוע נקבע דווקא בְּחַג הַסֻּכּוֹת, שכן בסוף המעגל החקלאי העם פנוי מעבודת האדמה ויכול להתפנות נפשית להקשבה. בנוסף, היציאה אל הסוכה הארעית מזכירה לאדם את תלותו בה', ומכשירה את הלבבות לחידוש הברית כדי שהתורה לא תשתכח לעולם.