יצא לכם פעם להיות באירוע ענק, שבו כל האנשים שאתם מכירים נמצאים יחד? פעם בשבע שנים קרה דבר מדהים בעם ישראל. כולם, אנשים, נשים וילדים, התאספו יחד בירושלים. המטרה לא הייתה רק ללמוד דברים חדשים, אלא להרגיש התרגשות גדולה בלב ולהיזכר במעמד הר סיני, שבו כרתנו ברית עם ה'.
התורה מספרת שוַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם. משה נותן את הציווי לכוהנים ולזקני העם, כדי ליצור סדר מכובד: הכוהנים מוסרים את ספר התורה למלך, והמלך הוא זה שקורא בו בקול רם מול כולם. הדבר הזה מראה שהתורה חשובה וגבוהה יותר מכולם, גם מהכוהנים וגם מהמלך.
מתי בדיוק האירוע הזה קורה? מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, כלומר בסוף מחזור של שבע שנים, בדיוק כשהשנה השמינית מתחילה. התורה קוראת לזמן הזה בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה. למרות ששנת השמיטה כבר הסתיימה בראש השנה, עדיין מרגישים אותה, כי יש פירות ותבואה שגדלו בה ועדיין אוכלים אותם לפי הכללים המיוחדים של השמיטה.
ההתקהלות המיוחדת הזו מתקיימת בְּחַג הַסֻּכּוֹת. למה דווקא אז? כי בחג הסוכות שאחרי שנת השמיטה, אין לאנשים שום עבודה בשדה. הם לא צריכים לחרוש או לקצור, והראש של כולם פנוי ורגוע כדי להקשיב באמת למילים של התורה. בנוסף, הישיבה בסוכה מזכירה לנו שהעולם הזה הוא זמני, ושאנחנו בנים אהובים שה' תמיד שומר עליהם וסולח להם.
כל הקהל הענק הזה עמד בחצר של בית המקדש. אתם בטח שואלים את עצמכם איך היה שם מקום לכולם? קרה שם נס, והמקום פשוט התרחב כדי שכולם יוכלו לעמוד ולשמוע את המלך. למעמד הזה הגיעו כולם. גם תלמידי חכמים שכבר יודעים את התורה בעל פה היו צריכים לבוא ולהקשיב בסבלנות ובענווה. ומה עם הילדים הקטנים והתינוקות שעוד לא מבינים מילה? הם באו כדי שההורים שלהם יקבלו שכר טוב מה' על המאמץ להביא אותם, וכדי שהילדים יספגו את האווירה הקדושה ויגדלו להיות אנשים שאוהבים את ה' ולומדים תורה.