תארו לעצמכם שמישהו בוחר בכם להיות המנהיגים של קבוצה ענקית. זו תחושה מרגשת, נכון? אבל זו גם אחריות גדולה מאוד. משה רבנו מעביר את התפקיד שלו ליהושע, והוא לא עושה את זה בסוד. הוא מדבר אליו לְעֵינֵי כׇל־יִשְׂרָאֵל. למה דווקא מול כולם? קודם כל, כדי שכל העם יראה שמשה בחר ביהושע, יסמוך עליו ויקשיב לו. בנוסף, משה רוצה שיהושע יזכור שכולם מסתכלים עליו עכשיו, ולכן הוא חייב לשמש דוגמה אישית טובה ולהיזהר מאוד במעשיו.
משה מברך אותו במילים חֲזַק וֶאֱמָץ. הוא מבקש ממנו להיות אמיץ וחזק, לא רק בגוף אלא גם בלב, להמשיך לשמור על התורה ולעשות מעשים טובים גם כשקשה ויש מכשולים בדרך. משה גם נותן לו עצה חשובה על מנהיגות ואומר לו אַתָּה תָּבוֹא אֶת העם. המילה אֶת כאן פירושה "עם". משה מסביר ליהושע שכדאי לו להנהיג את העם בשיתוף פעולה, יחד עם הזקנים, ולהיות שווה לכולם ולא להתנשא עליהם. בסוף, משה אומר לו וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה. כלומר, ליהושע יש תפקיד מיוחד: הוא השליח שיחלק את ארץ ישראל לשבטים. בתוך המילים האלה מסתתרת גם בשורה משמחת מאוד, משה בעצם מבטיח ליהושע שהוא אכן יזכה להיכנס לארץ ישראל.