תארו לעצמכם שאתם מקבלים תפקיד חשוב מאוד, להחליף את המנהיג הכי גדול שהיה אי פעם. זה בטח קצת מלחיץ, נכון? זה בדיוק מה שקרה ליהושע כשהוא נבחר להחליף את משה רבנו ולהכניס את העם לארץ ישראל. ברגע המיוחד הזה, ה' בעצמו פונה ליהושע. המילה וַיְצַו מלמדת אותנו שה' נותן לו מינוי רשמי לתפקיד המנהיג. אנחנו יודעים שזה ה' שמדבר ולא משה, כי ה' מבטיח ליהושע הבטחות שרק הוא יכול לקיים, הרי משה עומד להיפרד מהם.
ה' אומר ליהושע כִּי אַתָּה תָּבִיא את העם לארץ. לפני כן משה אמר ליהושע שהוא יבוא יחד עם העם, אבל ה' משנה את המילה כדי להדגיש שעכשיו יהושע הוא המנהיג היחיד והבלעדי של הדור, ורק הוא יוביל אותם. ה' גם קורא לעם בשם המכובד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כי הוא יודע שהם יהיו טובים וראויים להיכנס לארץ. כדי שיהושע לא יחשוש מהתפקיד הגדול, ה' מבטיח לו וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִמָּךְ. זו הבטחה שה' יהיה קרוב אליו, ישמור עליו ויקשיב לתפילותיו בכל מצב, גם בזמנים טובים וגם בזמנים קשים.
אולי אתם תוהים למה בעצם ה' רצה שדווקא יהושע יכניס אותם לארץ ולא משה? הסיבה היא שאם משה הקדוש היה עושה זאת, הכל היה קורה בקלות ובלי שום מאמץ, כמו מתנת חינם. ה' רצה שעם ישראל יתאמץ ויכבוש את הארץ בעצמו, כדי שהם ירגישו שהם הרוויחו את הטוב הזה בזכות העבודה שלהם ולא יתביישו לקבל מתנה בלי להתאמץ עבורה.