חשבתם פעם מה קורה כשמישהו מקבל כל מה שהוא חלם עליו, ופתאום מרוב שטוב לו, הוא שוכח מי עזר לו להגיע לשם? ה' מדבר עם משה לקראת סוף חייו ומספר לו מה יקרה לעם ישראל בעתיד, אחרי שייכנסו לארץ. ה' אומר למשה שהעם יצליח מאוד. המילה וְקָם מתארת מצב שבו עם ישראל יתבסס בארץ, יהיה לו שפע, נוחות והצלחה גדולה. אבל ה' מזהיר שדווקא מתוך ההצלחה והשובע האלה, העם עלול להרגיש בטוח בעצמו ולעשות טעויות. יחד עם זאת, ה' מנחם את משה ואומר לו שאמנם הוא מסיים את תפקידו בעולם, אבל ההשפעה שלו תמשיך לחיות ולהדריך את העם תמיד.
ה' ממשיך ומזהיר שהעם עלול ללכת בדרך לא טובה, והתורה משתמשת במילה וְזָנָה. הכוונה היא למצב שבו אדם מתרחק מהמשפחה האוהבת שלו לטובת דברים אחרים. זה לא יקרה ביום אחד. בהתחלה העם פשוט יושפע מהשכנים הרעים שסביבו, אבל לאט לאט בני ישראל יחפשו דרך לחיות בלי החוקים והכללים של התורה. הם יתחילו ללכת אחרי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ, כלומר, אחרי הפסלים של הגויים שגרים סביבם. בני ישראל יטעו לחשוב שכדי להצליח בחקלאות ולקבל יבול טוב בארץ החדשה, הם צריכים להתנהג כמו התושבים הקודמים ולעבוד את הפסלים המקומיים שלהם.
הרצון הזה לעשות כמו כולם יחלחל ממש בְּקִרְבּוֹ, עמוק אל תוך הלב של העם. בסופו של דבר, ההתרחקות הזו תוביל לשבר אמיתי, וה' מתאר זאת במילים וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי. יש כאן שני שלבים עצובים: קודם כל הם יעזבו את ה' בלב שלהם ויאבדו את האמונה והאהבה אליו, ולאחר מכן הם יפרו את הברית ויפסיקו לקיים את המצוות גם במעשים עצמם.