יצא לכם פעם לחשוב איך תיארו כיוונים בעבר הרחוק? בתורה, רוחות השמיים מתוארות ממש כמו גוף של אדם. כאשר מתארים את הצד המזרחי, שהוא החזית ושער הכניסה הראשי של חצר המשכן, משתמשים במילים לפאת קדמה מזרחה. למה קדמה? כי המילה קדם פירושה פנים. המזרח נחשב לפנים, המערב לאחור, הצפון הוא צד שמאל והדרום הוא צד ימין. החזית המזרחית הזו עמדה בדיוק מול הפתח של אוהל מועד. הרוחב של הצד הזה היה חמשים אמה, אבל בניגוד לשאר הצדדים של החצר שהיו סגורים לגמרי ביריעות בד, כאן היה צריך להשאיר מקום לפתח. לכן, חילקו את המרחב לשלושה חלקים. משני צדי הפתח שמו יריעות באורך חמש עשרה אמה, וכל צד כזה נקרא כתף. באמצע נשאר חלל פנוי ברוחב עשרים אמה ששימש כשער, ועליו פרשו וילון מיוחד שנקרא מסך. הכל תוכנן בסדר מוקפד ומדויק להפליא, כך שכל עמוד שהחזיק את היריעות בצד המזרחי עמד בהקבלה מושלמת בדיוק מול עמוד בצד המערבי.
שמות, פרק כ״ז, פסוק י״ג
פרשת תרומה
וְרֹ֣חַב הֶֽחָצֵ֗ר לִפְאַ֛ת קֵ֥דְמָה מִזְרָ֖חָה חֲמִשִּׁ֥ים אַמָּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.