שמתם לב פעם איך בנויה כניסה למבנה גדול וחשוב? בדרך כלל יש פתח רחב באמצע, ומשני הצדדים שלו קירות שווים. בחצר המשכן, הצד המזרחי היה מיוחד בדיוק בגלל זה, כי שם היה פתח הכניסה הראשי. הרוחב הכולל של הצד הזה היה חמישים אמה, אבל בגלל הפתח היה צריך לחלק אותו בצורה מיוחדת. התורה קוראת לחלקים של הקיר שנמצאים משני צדי הפתח לַכָּתֵף. ממש כמו שיש לנו ראש באמצע וכתפיים משני הצדדים, כך גם לפתח המשכן היו שתי "כתפיים", שהן בעצם מחיצות של בד שעמדו מימין ומשמאל לשער הכניסה.
האורך של כל כתף כזו היה חמש עשרה אמה, וכך נשאר באמצע רווח גדול של עשרים אמה שנועד למסך הכניסה. כדי להחזיק את מחיצות הבד של הכתפיים היטב, התורה מציינת כי עַמֻּדֵיהֶם שְׁלֹשָׁה וְאַדְנֵיהֶם שְׁלֹשָׁה. כלומר, בכל כתף כזו היו שלושה עמודים ושלושה אדנים (האדנים הם הבסיסים הכבדים שעליהם עמדו העמודים). המרחק הרגיל בין עמוד לעמוד היה חמש אמות, וכך שלושה רווחים שווים של חמש אמות יצרו יחד בדיוק את האורך של חמש עשרה אמה. אם נספור את שלושת העמודים של הכתף הימנית, את שלושת העמודים של הכתף השמאלית, ונוסיף להם עוד ארבעה עמודים שהחזיקו את מסך הכניסה עצמו, נגלה שבצד המזרחי כולו היו עשרה עמודים בסך הכל. זהו בדיוק אותו מספר עמודים שהיה גם בצד המערבי של החצר.