יצא לכם פעם לבנות אוהל או מחנה קטן ולנסות שהקירות שלו יהיו ישרים לגמרי? כשבנו את החצר מסביב למשכן, הכל היה חייב להיות מדויק להפליא. בצד המערבי של החצר, שנקרא לִפְאַת יָם, הייתה חומה סגורה לחלוטין שעשויה מיריעות בד. אורך היריעות האלו היה קְלָעִים חֲמִשִּׁים אַמָּה, כלומר חמישים אמות. כדי להחזיק את היריעות הארוכות, הציבו עַמֻּדֵיהֶם עֲשָׂרָה, עשרה עמודים, כך שבדיוק כל חמש אמות עמד עמוד אחד.
הרוחב של החצר היה בדיוק חצי מהאורך שלה. בתוך החצר הגדולה הזו עמד אוהל המשכן עצמו. הוא מוקם בצורה כל כך חכמה, שבחזית שלו נשארה רחבה פנויה בצורת ריבוע מושלם. מאחורי המשכן ומצדדיו נשאר רווח שווה של תשע עשרה אמות עד לקירות החצר. כל המידות המדויקות האלו לא נועדו רק כדי לדעת כמה מקום פנוי נשאר, אלא כדי להבטיח שהפינות של החצר יהיו ישרות לגמרי, בלי שום עקימות.