קרה לכם פעם שראיתם מישהו מתנהג ממש לא יפה, ואפילו שמח כשלאנשים אחרים קשה? זה בדיוק מה שעשה עם עמון לעם ישראל. בזמן שעם ישראל גלה מארצו והיה במצב עצוב וקשה, העמונים שמחו, לעגו והתנהגו באכזריות. בגלל המעשים האלו, ה' קובע שעמון יקבלו עונש כבד.
ה' מביא צבא של עמים רחוקים שנקראים לִבְנֵי־קֶדֶם (אנשים שמגיעים מאזור המזרח, כמו פרס ומדי) כדי להילחם עַל־בְּנֵי עַמּוֹן. הצבא הזה יעבור דרך הארץ של מואב, השכנים של עמון, וייכנס לתוך הערים שלהם כדי להישאר. העונש של עמון פועל בדיוק לפי הכלל של "מידה כנגד מידה". בגלל שהעמונים רצו לקחת לעצמם את הארץ של עם ישראל, ה' לוקח מהם את הארץ שלהם ואומר וּנְתַתִּיהָ לְמוֹרָשָׁה. כלומר, הארץ של עמון תינתן לעמים האחרים כדי שתהיה שלהם לתמיד, כמו ירושה קבועה.
ה' הוא זה שנותן לכל עם את המקום שלו בעולם, וכשעם מאבד את הארץ שלו לתמיד, הוא בעצם מפסיק להיות עם. התוצאה של המהלך הזה היא לְמַעַן לֹא־תִזָּכֵר בְּנֵי־עַמּוֹן בַּגּוֹיִם. עם עמון ייעלם, ואף אחד כבר לא יזכור שהוא היה קיים פעם בין עמי העולם.