כחלק ממעשיו הסמליים, מצטווה הנביא להגביל את שתייתו כדי להמחיש את המחסור החמור במים והמצוקה שישררו בימי המצור על ירושלים. עליו לשתות וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה, כלומר למדוד את המים בכלי קטן המיועד למדידת נוזלים. הכמות הכוללת המותרת לו ליממה היא שִׁשִּׁית הַהִין, כמות מצומצמת המוערכת בכ-750 סמ"ק, ואותה עליו לשתות מֵעֵת עַד־עֵת, בפריסה יומית קבועה. חלוקת המים למנות זעירות באמצעות כלי המשורה מונעת מהנביא להרוות את צימאונו בבת אחת, ובכך ממחישה לעם את הצער והמחסור שבהם ייאלצו לחיות, ללא יכולת לשתות כפי צורכם הטבעי.
יחזקאל, פרק ד׳, פסוק י״א
וּמַ֛יִם בִּמְשׂוּרָ֥ה תִשְׁתֶּ֖ה שִׁשִּׁ֣ית הַהִ֑ין מֵעֵ֥ת עַד־עֵ֖ת תִּשְׁתֶּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.