יחזקאל, פרק מ״ב, פסוק י״ד

כאשר הכהנים מגיעים למקדש או מסיימים את עבודתם ונכנסים ללשכות המעבר, בְּבֹאָם הַכֹּהֲנִים, אסור להם לצאת מעזרת הכהנים הפנימית, וְלֹא יֵצְאוּ מֵהַקֹּדֶשׁ, אל עזרת ישראל הנקראת הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה בעודם לבושים בבגדי הכהונה. במקום זאת עליהם להשאיר בלשכות את הבגדים שבהם עבדו, וְשָׁם יַנִּיחוּ בִגְדֵיהֶם אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָהֶן, משום שלבגדים אלו יש מעלת טהרה גבוהה, כִּי קֹדֶשׁ הֵנָּה, ואסור שיבואו במגע עם בגדי העם הנחשבים טמאים ביחס אליהם. לשם כך עליהם לעטות על עצמם בגדי חול רגילים, וְלָבְשׁוּ בְּגָדִים אֲחֵרִים. רק לאחר החלפת הבגדים מותר להם לגשת אל המרחב הציבורי, וְקָרְבוּ אֶל אֲשֶׁר לָעָם, ולהתערבב בחופשיות בקהל ללא חשש.