מיפוי אדריכלי מדויק של מבנה הלשכות בבית המקדש מציג את מיקומן במרחב ואת אופן בנייתן לגובה. הכתוב משרטט את גבולות הלשכות משני עבריהן, ומפרט את יסודות התמיכה שאפשרו את הקמת המבנה הנישא.
הפרשנים מסכימים כי תחילת הפסוק מגדירה את מיקום הלשכות בין החצרות. מצד אחד, הלשכות פנו נֶגֶד הָעֶשְׂרִים אֲשֶׁר לֶחָצֵר הַפְּנִימִי, כלומר עברן הפנימי עמד מול חלל אוויר פתוח ברוחב עשרים אמה, שהפריד בינן לבין הבית עצמו. מן העבר השני, פנו הלשכות וְנֶגֶד רִצְפָה אֲשֶׁר לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, כך שצדן החיצוני השקיף אל עבר הצעת אבני המדרך של החצר החיצונית [מצודת ציון], היא עזרת הנשים [רד"ק].
באשר לביטוי אַתִּיק אֶל־פְּנֵי־אַתִּיק, קיימות מספר גישות. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמילה אַתִּיק מתארת עמוד תמיכה מרובע הבולט מעובי החומה, רחב מלמטה והולך וצר כלפי מעלה [תוספת רש"י, מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. לפי גישה זו, משמעות הביטוי היא שעמודי התמיכה הוצבו זה מול זה, מבפנים ומבחוץ, כדי לחזק את המבנה [מצודת דוד].
מנגד, יש המפרשים כי המילה מתארת לשכה, והכוונה היא ללשכה הבנויה מול לשכה [רד"ק]. גישה שלישית וייחודית מציגה את האתיק כמבנה עילי המחבר בין גגות של שני בתים הניצבים זה מול זה, ויוצר מעין גשר בעל חלונות הצופה למרחוק, כאשר מבנים אלו ניצבו מכוונים זה מול זה במזרח ובמערב [מלבי"ם].
בסיום הפסוק, המילה בַּשְּׁלִשִׁים מתארת את גובה הבניין. הפרשנים מסכימים כי הלשכות היו בנויות במבנה משולש של שלוש קומות זו על גב זו. גובהו הרב של הבניין הוא שהצריך את בניית עמודי התמיכה המאסיביים [מצודת דוד, תוספת רש"י], או לחלופין, מצביע על כך שגם המבנים המחברים (האתיקים) נבנו בעצמם בשלוש קומות [מלבי"ם].