מבנה המקדש כולל אזורי מעבר מיוחדים שנועדו לשמור על גבולות הקדושה והטהרה. הכהנים, הנעים בתדירות בין אזור העבודה המקודש לבין המרחב הציבורי, מחויבים לבצע החלפת בגדים פיזית וסמלית כדי להגן על קדושת בגדי הכהונה ממגע עם חולין.
ביחס למילים בְּבֹאָם הַכֹּהֲנִים, הדעות חלוקות לגבי מטרת הגעתם למקום. יש המפרשים כי הכוונה היא לביאת הכהנים אל הלשכות במטרה לאכול מבשר הקדשים [רש"י, מצודת דוד], או הגעתם למקדש באופן כללי [ביאור שטיינזלץ]. לעומתם, פרשנים אחרים מסבירים כי מדובר בשלב שלאחר סיום העבודה, כאשר הכהנים באים אל הלשכות המשמשות כתחנת מעבר [רד"ק, מלבי"ם, אברבנאל].
ההוראה וְלֹא יֵצְאוּ מֵהַקֹּדֶשׁ (כאשר האות וי"ו במילה "ולא" נחשבת למיותרת מבחינה תחבירית [מצודת ציון]), אוסרת על הכהנים לצאת מעזרת הכהנים הפנימית והמקודשת אל עזרת ישראל, המכונה כאן הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, בעודם לבושים בבגדי הכהונה [מצודת דוד, רד"ק, אברבנאל].
תחת זאת, נאמר וְשָׁם יַנִּיחוּ בִגְדֵיהֶם אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָהֶן. האות וי"ו במילה וְשָׁם משמשת במשמעות של "אבל", והמילה יְשָׁרְתוּ פירושה עבודה [מצודת ציון]. כלומר, במקום לצאת החוצה, עליהם להשאיר בלשכות האמצעיות הללו את הבגדים שבהם ביצעו את עבודת הקודש [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. הסיבה לכך מובהרת במילים כִּי קֹדֶשׁ הֵנָּה. רוב הפרשנים מסכימים כי לבגדי הכהונה יש מעלת טהרה גבוהה. חל איסור שהם יבואו במגע עם בגדי החול של העם, הנחשבים טמאים בדרגת "מדרס" ביחס אליהם [רש"י, מצודת דוד, רד"ק, אברבנאל].
לכן, עליהם לקיים את ההוראה וְלָבְשׁוּ בְּגָדִים אֲחֵרִים (על פי מסורת הקריאה, המילה נכתבת "ילבשו" אך נקראת "ולבשו" [מנחת שי]), כלומר עליהם לעטות על עצמם בגדי חול רגילים [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. הלשכות הללו משמשות כמקום מעבר דו-כיווני: כשם שהכהנים פושטים בהן את בגדי הקודש בצאתם, כך הם ישובו וילבשו אותם שם בדרכם חזרה לעבודה [מלבי"ם].
רק לאחר החלפת הבגדים, נאמר וְקָרְבוּ אֶל אֲשֶׁר לָעָם. כעת מותר להם לגשת אל המקומות המיועדים לציבור, להתערבב בקהל ולגעת בבגדי העם ללא חשש [רש"י, מצודת דוד, רד"ק]. הפרשנים מציינים כי בני ישראל לא הורשו להיכנס לעזרת הכהנים הפנימית אלא לצורך פעולות פולחניות ספציפיות, כדוגמת סמיכת ידיים על הקורבן, שחיטה ותנופה. לפיכך, המפגש החופשי בין הכהנים לעם יכול היה להתרחש רק בחצר החיצונה, והוא דרש מהכהנים להתאים את עצמם למרחב החול [רד"ק, אברבנאל].