אם הייתם צריכים לתכנן את הבניין הכי חשוב בעולם, איך הייתם מחשבים את הגודל של כל חדר וחדר? הנביא יחזקאל מסתובב בחצר של בית המקדש העתידי ורואה שהכול שם מתוכנן בסדר מושלם. הוא מגיע אל הלשכות, שהן חדרים מיוחדים בחצר, ולומד על המידות שלהן.
הוא רואה ששטח הלשכות משתרע אֶל־פְּנֵי אֹרֶךְ אַמּוֹת הַמֵּאָה, כלומר האורך של החדרים הוא בדיוק מאה אמות. המידה הזו אינה מקרית, אלא מתאימה בדיוק לאורך של אזורים אחרים במקדש. לאחר מכן, יחזקאל מסתכל על פֶּתַח הַצָּפוֹן, שזהו פתח הכניסה לחדר שפונה לכיוון צפון, ישר אל עבר החצר הגדולה והפתוחה. כשהוא בודק את הרוחב, מתברר לו שוְהָרֹחַב חֲמִשִּׁים אַמּוֹת. מכיוון שהחצר כולה גדולה יותר, הבנייה של החדרים ברוחב של חמישים אמה בלבד משאירה מולם המון מקום פנוי. כך נוצרת רחבה גדולה ופתוחה שבה אפשר להסתובב בנחת, ממש מול פתח הלשכות.