יחזקאל, פרק מ״ד, פסוק כ״ד

תפקיד הכהנים מתרחב מעבודת המקדש להנהגת העם כשופטים, וכאשר מתגלע סכסוך וְעַל־רִיב הֵמָּה יַעַמְדוּ לְמִשְׁפָּט, תוך שימוש במידת החסד הטבועה בהם כדי ללמד זכות על הנידון. עליהם להכריע את הדין כך שבְּמִשְׁפָּטַי יִשְׁפְּטוּהוּ, על פי חוקי ה' בלבד ולא לפי הגיונם האישי, וכן לקיים וְאֶת־תּוֹרֹתַי וְאֶת־חֻקֹּתַי בכל תחומי ההלכה המורכבים. במעגל השנה, בְּכָל־מוֹעֲדַי יִשְׁמֹרוּ על הלכות החגים והקרבנות, וְאֶת־שַׁבְּתוֹתַי יְקַדֵּשׁוּ מתוך זהירות לשמור על קדושת השבת חרף המלאכות שהותרו להם במקדש. לעתיד לבוא תדרוש השבת קידוש מעשי, שכן בהיעדר שקיעה ניכרת הכהנים יצטרכו להכריז בעצמם על כניסתה.