יחזקאל, פרק מ״ד, פסוק כ׳

הכוהנים המשרתים במקדש נדרשים לשמור על הופעה מאוזנת ומכובדת, ולהימנע משתי תופעות קיצוניות בטיפוח שערם. מצד אחד וְרֹאשָׁם לֹא יְגַלֵּחוּ לחלוטין כפי שנהגו כוהני מצרים, ומצד שני וּפֶרַע לֹא יְשַׁלֵּחוּ, כלומר לא יתנו לשיער לגדול ולהתפזר בפראות לכל עבר. הדרך הראויה היא כָּסוֹם יִכְסְמוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם, הנחיה לגזום ולסדר את השיער במידה שווה ומדויקת, ולשם כך אף נקבעו לכוהנים זמני תספורת קבועים. תספורת נאה זו קרויה על שם תבואת הכוסמת, שכן השיער מסודר ומסולסל בה בדומה לגרעיני השיבולת, כך שקצה כל שערה נוגע בשורש חברתה.