התפקידים המוקצים למשרתי המקדש מוגדרים תוך הבחנה ברורה בין סוגי העבודות השונים. המשרתים ממונים להיות שומרי משמרת הבית, כלומר מקבלים אחריות על שמירה ופיקוח כללי במקדש [שטיינזלץ]. הפרשנים מסכימים כי משרתים אלו, אף שיימצאו בתוך עזרת הכהנים, פסולים מעבודת הקורבנות והמזבח המרכזית. תחת זאת, הם מופקדים על כל צורכי הבית הכלליים, הכוללים עבודות תחזוקה והכנה כגון הדחת הרצפה והכנת הכלים [מצודת דוד, מלבי"ם].
המילים וּלְכֹל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה בּוֹ מרחיבות את הגדרת תפקידם מעבר לעבודות הפיזיות. תפקיד זה כולל גם השתתפות מוזיקלית, שכן הייתה להם לשכה מיוחדת שבה עמדו וניגנו יחד עם הלוויים שעמדו על הדוכן [מלבי"ם].
מבחינת מסורת נוסח המקרא, ישנה התייחסות למיקום פסקת הרווח שבסוף הפסוק. בניגוד לחלק מהדפוסים שבהם הופיעה הפיסקה בטעות באמצע הפסוק הבא, כתבי היד המדויקים קובעים כי הפיסקה מופיעה מיד לאחר המילים יֵעָשֶׂה בּוֹ, ובכך חותמת את העניין ומפרידה אותו מהמשך הכתוב [מנחת שי].