בעקבות חטאיהם בעבודה זרה, נשללת מהכוהנים הזכות להמשיך ולשרת בקודש, והם נאלצים לשאת את השלכות מעשיהם. הפרשנים מסכימים כי המילים לְכַהֵן לִי מתייחסות לעצם שירותם ולעבודת המזבח. הפסוק מפרט את ההגבלות המוטלות עליהם: מתוך המילים וְלָגֶשֶׁת עַל כָּל קָדָשַׁי אֶל קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים ניתן ללמוד כי האיסור אינו מוגבל רק לעבודת קודש הקודשים, אלא הם מנועים מגישה גם לעבודות פחותות יותר של קודשים קלים [מצודת דוד].
החלק השני של הפסוק מתאר את עונשם. המילים וְנָשְׂאוּ כְּלִמָּתָם וְתוֹעֲבוֹתָם משמעותן שהם יסבלו את חרפתם ויקבלו את הגמול הראוי על מעשיהם. הכלימה והעונש באים לידי ביטוי פסיכולוגי ומעשי הנובע מעצם נוכחותם בבית המקדש; העובדה שהם נמצאים במקום הקדוש אך פסולים מלבצע את העבודה, היא זו שמייצרת את הבושה הגדולה ומהווה את העונש על התועבות שעשו [מלבי"ם].