המלאך משיב את הנביא מהחצר הפנימית, וַיָּשֶׁב אֹתִי אל כיוון שַׁעַר הַמִּקְדָּשׁ הַחִיצוֹן, בין אם מדובר בשער ההיכל הנמצא מחוץ לקודש הקודשים ובין אם בשער החצר החיצונה. שער זה הוא הַפֹּנֶה קָדִים, כלומר מכוון למזרח, אך למרבה הפליאה הנביא מוצא אותו נעול וְהוּא סָגוּר, אף על פי שקודם לכן עמד פתוח בעת כניסת כבוד ה'. סגירה זו ממחישה את ההבדל בין בתי המקדש שחרבו, שבהם השער הפתוח סימל את האפשרות להסתלקות השכינה, לבין המקדש העתידי שבו השער נסגר כדי להבטיח שהשכינה תשכון בישראל לעולם ולא תעזוב עוד.
יחזקאל, פרק מ״ד, פסוק א׳
וַיָּ֣שֶׁב אֹתִ֗י דֶּ֣רֶךְ שַׁ֤עַר הַמִּקְדָּשׁ֙ הַחִיצ֔וֹן הַפֹּנֶ֖ה קָדִ֑ים וְה֖וּא סָגֽוּר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.