העונש הצפוי לעם מבוסס על עקרון מובהק של מידה כנגד מידה, תוך עימות ישיר ופומבי מול ה'. כאשר נאמר הִנְנִי עָלַיִךְ, הכוונה היא שה' עתיד להילחם בעם [מצודת דוד]. המילים גַּם־אָנִי מדגישות את ההדדיות שבעונש: כשם שהעם בגד בה', כך ה' יפעל כעת נגדם [רש"י, מצודת דוד]. יתרה מכך, כשם שישראל עשו מעשים חריגים שלא עשה שום גוי אחר, כך ה' יעשה בהם שפטים חסרי תקדים שלא נעשו ולא ייעשו באף אומה אחרת [רד"ק].
המילה מִשְׁפָּטִים מתפרשת כעונשים, תוכחות ופורענויות שיבואו על העם [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. עם זאת, מודגש כי עונשים אלו לא ינבעו משרירות לב, אלא ייעשו בדרך של משפט וצדק [מלבי"ם]. הפורענות תתרחש לְעֵינֵי הַגּוֹיִם, כלומר באופן גלוי ופומבי לחלוטין [מלבי"ם], ומטרת הפומביות הזו היא לגרום לעם בושה וכלימה על מעשיהם הרעים [רד"ק].