קרה לכם פעם שראיתם משהו שנראה אמיתי לגמרי, אבל בעצם זו הייתה רק תחבולה? הנביא יחזקאל רואה מראה קשה מאוד בתוך בית המקדש. הוא מגיע אל החצר הפנימית ורואה קבוצת נשים שעומדות אֶל־פֶּתַח שַׁעַר בֵּית־ה' אֲשֶׁר אֶל־הַצָּפוֹנָה. המיקום הזה, ליד השער הפונה לצפון, הוא לא מקרי. זהו רמז עצוב לכך שהצרה והחורבן שיגיעו על העם יבואו מכיוון צפון.
הנביא רואה שהנשים מְבַכּוֹת, כלומר בוכות בכי חזק ומר. על מי הן בוכות? על פסל של אליל שנקרא הַתַּמּוּז. הפסל הזה היה חלול, והיו מדליקים בתוכו אש חמה. העיניים של הפסל היו עשויות מעופרת, חומר שנמס בחום. כשהאש בערה בפנים, העיניים נמסו ונזלו, וזה נראה ממש כאילו הפסל בוכה ודומע. הנשים שראו זאת חשבו שהאליל עצוב ודורש שיקריבו לו קורבנות, ולכן הן ישבו ובכו יחד איתו, במקום להתפלל אל ה'.