תארו לעצמכם שאתם מבינים שעשיתם טעות גדולה, ואתם מחליטים לתקן אותה מכל הלב, גם אם זה דורש מכם לעשות משהו שממש קשה לכם. זה בדיוק מה שקרה לחלק מהאנשים בעם ישראל באותו זמן. הם התחתנו עם נשים מעמים אחרים, וזה היה מצב מסוכן מאוד כי זה איים על ההמשכיות של העם ועל הקשר המיוחד שלו עם ה'. כשהם הבינו את הטעות, הם התעוררו לעשות תשובה אמיתית ולתקן את המצב.
כדי להראות שהם רציניים, הם תקעו כף אחד עם השני. הפעולה הזו נקראת וַיִּתְּנוּ יָדָם, והיא מראה שהם הבטיחו והתחייבו לגמרי להחלטה שלהם. ההבטחה שלהם הייתה לְהוֹצִיא נְשֵׁיהֶם, כלומר להיפרד מהנשים הנוכריות. הם היו צריכים לשלוח אותן בחזרה יחד עם הילדים שנולדו להן, כי לפי ההלכה הם לא נחשבו לחלק מהעם היהודי.
בנוסף לפרידה, הם רצו לכפר על החטא שלהם. מכיוון שהם היו אשמים, או כמו שכתוב וַאֲשֵׁמִים, הם קיבלו על עצמם להביא קורבן של איל מן הצאן. בדרך כלל בתורה אין דרישה להביא קורבן כזה על חטא מהסוג הזה, אבל המנהיגים של העם קבעו תקנה מיוחדת וחד פעמית לאותו זמן. הם עשו זאת כדי לעזור לעם לנקות את עצמו מהחטא ולחזור להיות עם קדוש שקרוב אל ה'.