יצא לכם פעם לעמוד בחוץ ביום חורף סוער, כשהגשם יורד חזק ואין לכם שום מחסה? זה בדיוק מה שחוו אנשי יהודה ובנימין. הם התאספו כולם בירושלים בשיאו של החורף, בזמן שנקרא חֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי, שהוא בעצם חודש כסלו. ההתכנסות הגדולה הזו התקיימה בִּרְחוֹב בֵּית הָאֱלֹהִים, כלומר ברחבות הגדולות שהיו בהר הבית, ממש לפני בית ה׳ אך מחוץ לעזרה, כי לשבת בתוכה זה לא מכובד. בזמן שהם ישבו שם תחת כיפת השמיים, העם היה במצב של מַרְעִידִים, כלומר כולם רעדו מאוד. הם רעדו משתי סיבות שונות באותו הזמן: הסיבה הראשונה היא עַל הַדָּבָר, כלומר מתוך חרדה ודאגה מהמעשים הלא טובים שהם עשו. הסיבה השנייה היא וּמֵהַגְּשָׁמִים, פשוט בגלל שהם ישבו בחוץ בקור, בלי שום גג, והיו רטובים ורועדים מהגשמים העזים שניטכו עליהם.
עזרא, פרק י׳, פסוק ט׳
וַיִּקָּבְצ֣וּ כׇל־אַנְשֵֽׁי־יְהוּדָה֩ וּבִנְיָמִ֨ן ׀ יְרוּשָׁלַ֜͏ִם לִשְׁלֹ֣שֶׁת הַיָּמִ֗ים ה֛וּא חֹ֥דֶשׁ הַתְּשִׁיעִ֖י בְּעֶשְׂרִ֣ים בַּחֹ֑דֶשׁ וַיֵּשְׁב֣וּ כׇל־הָעָ֗ם בִּרְחוֹב֙ בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים מַרְעִידִ֥ים עַל־הַדָּבָ֖ר וּמֵהַגְּשָׁמִֽים׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.