חשבתם פעם מה קורה כשמנהיגים קובעים כלל חשוב מאוד עבור כל העם, אבל יש אנשים שאולי יסרבו להקשיב? במקרה כזה, ההנהגה צריכה להראות סמכות ברורה. ההחלטה לאסוף את כולם התקבלה כַּעֲצַת הַשָּׂרִים וְהַזְּקֵנִים, כלומר מתוך הסכמה של המנהיגים והשופטים החשובים ביותר, כדי להראות שהם פועלים בשם כל הציבור.
אבל לפני שמענישים מישהו, יש כלל צודק שקובע שחובה לתת לאדם זמן מוגדר מראש כדי שיוכל להתארגן ולעשות את המעשה הנכון. לכן, ניתן לעם זמן של לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים. מי שלא יגיע עד סוף שלושת הימים מרגע פרסום ההודעה, יקבל עונש כפול ומשמעותי.
העונש הראשון הוא עונש של רכוש, שבו יָחֳרַם כָּל־רְכוּשׁוֹ. המשמעות של המילה יוחרם היא אובדן. לבית הדין יש כוח וסמכות לקחת מהאדם את כל הכסף והדברים ששייכים לו. העונש השני הוא עונש חברתי, ובו נאמר: וְהוּא יִבָּדֵל מִקְּהַל הַגּוֹלָה. אדם שיסרב להגיע פשוט יורחק מהחברה. לא יצרפו אותו לשום עניין של הקהילה ויהיה אסור להיפגש איתו בכל מסגרת ציבורית.