השתלשלות הדורות מקבלת תפנית משמעותית, ומרשימת יוחסין רגילה עובר המוקד לדור בעל משקל היסטורי ורוחני עצום. לאחר דורות רבים שבהם הוזכר רק בן אחד לכל אב, כאן מוצגים שלושה בנים יחד, בדומה לדורו של נח, דבר המעיד על תקופה של התחלה חדשה לאנושות [קאסוטו].
הציון כי תרח הוליד בנים בהיותו בן שִׁבְעִים שָׁנָה מעורר עניין, שכן בדורות הקודמים לו החלו להוליד סביב גיל שלושים. יש המסבירים כי דחיית הולדת הבנים לגיל מבוגר, לאחר ששככה חמימות הנעורים, מכשירה את הבנים להשיג מעלות רוחניות ומוסריות גבוהות יותר, תופעה שחזרה על עצמה אצל כל האבות [ביאור יש"ר]. מנגד, המספר שבעים, המורכב מעשר פעמים שבע, מסמל שלמות ומעיד על כך שתרח הגיע למלוא התפתחותו האישית, תוך חזרה לכוחות החיים העוצמתיים של הדורות שלפני המבול [קאסוטו]. כמובן, הבנים לא נולדו כולם באותה שנה, אלא בגיל שבעים נולד הבכור, ולאחריו נולדו אחיו [ביאור שטיינזלץ, קאסוטו].
תרח עצמו, ששמו קשור ככל הנראה למילה ירח, חי בסביבה שהייתה מרכז לפולחן אלילי של הירח [קאסוטו]. המשפחה כולה הייתה שקועה בעבודה זרה, והתורה מדלגת על תיאור התהליך המורכב שבו התנתק אַבְרָם מאמונת אבותיו ועבר לאמונה באל יחיד, פער שמושלם על ידי מסורות חז"ל [אם למקרא].
אַבְרָם מוזכר ראשון, ונראה שהוא אכן היה הבכור. משמעות שמו היא אב נשגב, או רמז לייחוסו המשפחתי הגבוה, ויש הרואים בשמו ביטוי לאוהב האב, כלומר אוהב ה׳ [קאסוטו]. ייתכן שבתחילה היה לו שם אחר, ומשה רבנו כתב בתורה את השם שבו התפרסם לדורות [אבן עזרא].
הבן השני, נָחוֹר, נקרא על שם סבו. למרות שהיה מנהג במזרח לקרוא לבן על שם האב עוד בחייו, תמוה שהשם לא ניתן לבכור [ברכת אשר על התורה]. העובדה שהבן השני הוא שקיבל את שם הסב רומזת לכך שהוא זה שהמשיך את המורשת הרוחנית האלילית של המשפחה, בעוד אברם הבכור פרץ דרך חדשה [קאסוטו]. לימים, נחור קרא לבנו כשד, על שם אב קדמון או על שם מדינת הכשדים שבה ישבו [מחוקקי יהודה].
הבן השלישי, הָרָן, נושא שם הנגזר כנראה מהמילה הר, ששימשה גם ככינוי אלוהי, ואין לקשור את שמו לעיר חרן [קאסוטו].
רקע גיאוגרפי משמעותי מלווה את הולדת המשפחה, סביב המקום אור כשדים. המילה אור מתפרשת במספר דרכים: יש הסבורים כי מדובר בגבולות או במחוזות השליטה של הכשדים [מחוקקי יהודה], ויש המפרשים זאת מלשון בקעה עמוקה או חור [מחוקקי יהודה, אבן עזרא]. פירוש נוסף ומוכר קושר את המילה אור לאש ולכבשן, כרמז למסורת על הנס שבו ניצל אברם מכבשן האש של נמרוד [מחוקקי יהודה, אבן עזרא]. קיימת מחלוקת היכן בדיוק נולדו הבנים. הגישה המקובלת היא שכולם נולדו באור כשדים, אך יש הטוענים כי רק הרן נולד ומת שם, ואילו אברם ונחור נולדו בעבר הנהר, שכן מסלול נסיעתו של אברם לכנען לא היה מצריך מעבר בחרן לוּ היה יוצא מאור כשדים [מחוקקי יהודה].