לאחר המבול, האנושות נמצאת בתנועה וחיפוש אחר מקום מושב חדש, תהליך שיוביל בסופו של דבר להתאגדות חברתית חסרת תקדים ולמרד רוחני. תנועה זו מתחילה בנדידה של קבוצות אנושיות, כאשר הפרשנים נחלקים בשאלה האם מדובר בכלל האנושות או רק בחלק ממנה. בעוד שיש הסבורים כי הדור כולו עזב את מקומו [רש"י, רש"ר הירש, מלבי"ם], אחרים מדגישים כי לא ייתכן שכל בני האדם יסכימו להתקבץ במקום אחד, ולכן מדובר רק בקבוצה גדולה של מורדים ופושעים שנפרדו משאר המשפחות שהלכו איש איש לנחלתו [ביאור יש"ר, מחוקקי יהודה, ביאור שטיינזלץ].
המילה בְּנׇסְעָ֣ם מתפרשת כנדידה טבעית של רועים המחפשים מרעה נוח [ספורנו], או כעזיבה מרצון של מקום המגורים הקודם לטובת יעד מוצלח יותר [רש"ר הירש]. מבחינה גיאוגרפית, הם נסעו מִקֶּ֑דֶם, כלומר מארצות המזרח. רוב הפרשנים מסכימים כי לאחר המבול התיישבו נח ותולדותיו באזור הרי אררט המזרחיים, ומשם החלו לנוע מערבה לכיוון בבל [רד"ק, אבן עזרא, שד"ל, הטור הארוך]. מחלוקת מסוימת קיימת סביב נקודת המוצא: יש המזהים את אזור הקדם עם המקום שבו ישבו בני שם [רש"י], אך גישה זו ספגה ביקורת בטענה שבאותה עת טרם נפרדו העמים לארצותיהם, וכי הנסיעה כללה את כלל בני נח [רמב"ן, גור אריה, מזרחי]. גישה אחרת מפרשת שהם פשוט נדדו בתוך ארצות המזרח [קאסוטו].
לצד המשמעות הגיאוגרפית, המילה מִקֶּ֑דֶם טומנת בחובה רובד רוחני עמוק. נסיעה זו מסמלת התרחקות מ"קדמונו של עולם" – נטישת הדרך הרוחנית של ה' וההנהגה המסורתית של הדורות הקודמים, לטובת כינון ממלכה חדשה וחיי מדינה בראשות מלך בשר ודם, הוא נמרוד [קיצור בעל הטורים, מלבי"ם, רש"ר הירש].
במהלך נדידתם וַֽיִּמְצְא֥וּ מקום התיישבות. הניסוח מרמז כי לא מדובר במציאה אקראית, אלא בתוצאה של חיפוש מכוון: הם תרו אחר מקום שיוכל להכיל את כולם יחד מבלי שייאלצו להיפרד [רש"י, מזרחי, לבוש האורה]. המקום שנמצא היה בִקְעָ֛ה, כלומר שטח מישורי ורחב ידיים, עמק ההפוך בתכונותיו מרכסי הרים [אבן עזרא, רד"ק, רש"ר הירש, מחוקקי יהודה]. בחירה גיאוגרפית זו לא היתה מקרית; הבקעה התאימה בדיוק לצרכיהם, שכן היא אפשרה לבנות עיר ענקית ללא טורח רב של חציבה בהרים, והציעה אדמה פורייה, נוחה לעיבוד ומשופעת בנהרות [משכיל לדוד, בכור שור].
המקום שנבחר שכן בְּאֶ֥רֶץ שִׁנְעָ֖ר, המזוהה עם אזור בבל השטוח [ביאור שטיינזלץ, קאסוטו]. המדרש מוסיף נופך דרמטי לשם המקום, ודורש כי נקרא "שנער" משום ששם "ננערו" מתי מי המבול אל תוך הבקעה [רד"ק].
לבסוף, הפעולה של וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃ מסמנת מעבר מנדידת רועים ארעית לישיבת קבע מבוססת [קאסוטו]. ישיבה זו טמנה בחובה סכנה רוחנית גדולה, שכן ישיבת קבע מביאה עמה לעיתים קרובות שובע, זחיחות ורדיפה אחר תענוגות. מתוך אותה הרחבה ורווחה כלכלית שמצאו בבקעה, צמח החטא, שכן ההיסטוריה מלמדת שאין בני האדם מורדים בה' אלא מתוך שביעה ורב טובה [תורה תמימה].