רצף השושלות נמשך עם ציון שנות חייו של עבר והולדת בנו. הכתוב פותח במילים וַיְחִי עֵבֶר, בניגוד למבנה הלשוני של "ועבר חי" שהיה עשוי להתבקש מהפסקאות הקודמות. בחירה סגנונית זו נובעת מכך שהמילה "ויחי" כבר הופיעה שלוש פעמים קודם לכן. הופעות אלו יצרו תבנית לשונית שנגררת גם לפסוק זה ולפרשיות הבאות אחריו, עד לפרשיה התשיעית [קאסוטו].
באשר לגילו של עבר בעת הולדת פָּלֶג, הכתוב מציין אַרְבַּע וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה. ציון גיל זה, הכולל תוספת של ארבע שנים למספר היסוד שלושים, משתלב בשיטת תיארוך כרונולוגית רחבה יותר המבוססת על שיטת השישים [קאסוטו].