סיומו של העידן האוניברסלי ומעבר לסיפורו הפרטי של אברהם אבינו מקופלים בציון חתימת ימי חייו של אביו. על פי החשבון הכרונולוגי, תרח מת בגיל מאתיים וחמש, הרבה לאחר המאורעות שיתוארו בהמשך. למעשה, כאשר אברהם עזב את חרן הוא היה בן שבעים וחמש, כך שתרח המשיך לחיות עוד שישים שנה לאחר פרידתם. עובדה זו עוררה דיון נרחב בשאלה מדוע מקדימה התורה את מיתת תרח ליציאת אברהם.
הגישה המרכזית בקרב חלק ניכר מן הפרשנים היא שמדובר בסגנון המקראי הרגיל, הנוהג להשלים את סיפור חייו ומותו של האב וחותם את תקופתו, בטרם יחל רצף העלילה של הבן [רמב"ן, רא"ם, שד"ל, קאסוטו, ביאור יש"ר]. סגירת המעגל של דורות העבר נועדה לנתק את אברהם מההיסטוריה שקדמה לו, ולהראות כי הופעתו בעולם היא בבחינת בריאה חדשה והתחלה נקייה שאינה כבולה לדורות הקודמים [גור אריה].
מנגד, גישה פרשנית אחרת מסבירה כי הקדמת המיתה נועדה להגן על שמו של אברהם. אילו הייתה התורה כותבת שאברהם עזב את חרן בעוד אביו בחיים, היו הבריות עשויות לגנותו ולומר שלא קיים את מצוות כיבוד אב בכך שהפקיר את אביו הזקן. לכן, התורה מתארת את תרח כמת עוד בטרם יצא אברהם לדרכו [רש"י, רבנו בחיי, שפתי חכמים]. ההצדקה לקריאתו של תרח כ"מת" בעודו בחיים נשענת על התפיסה הרוחנית לפיה רשעים בחייהם קרויים מתים [רש"י]. תרח, שהיה שקוע בעבודה זרה, יצא מאור כשדים רק מאהבתו לבנו ולא מתוך אמונה בה', ולכן נעצר בחרן ולא השלים את המסע לארץ כנען [ספורנו, רד"ק, מלבי"ם]. אמנם, יש הסבורים כי תרח עשה תשובה באחרית ימיו, או שזכה לחלק לעולם הבא בזכות בנו הצדיק בבחינת "הפרי המציל את האילן", אך בעת פרידתם הוא עדיין עמד ברשעו [רמב"ן, רא"ם, רבנו בחיי].
באשר למניין שנותיו, הניסוח וַיִּהְיוּ יְמֵי תֶרַח שונה מהביטוי הרגיל "ויהיו כל ימי", ומרמז על שינוי בקציבת שנותיו. ייתכן שזכה לאריכות ימים מעבר לנגזר עליו בשכר הטרחה שטרח לצאת לדרך עם אברהם, או לחלופין, שנותיו התקצרו ביחס לפוטנציאל שלו משום שלא השלים את ייעודו להגיע לארץ כנען והשתקע בחרן [אור החיים].
בנוסף, מסורת עתיקה מצביעה על כך שהאות נו"ן במילה בְּחָרָן נכתבת בספר התורה כשהיא הפוכה. שינוי צורני זה נדרש כרמז לכך שעד בואו של אברהם שלט בעולם חרון אף אלוהי, ואברהם בענוותו עצר אותו [רש"י, רד"ק, הדר זקנים, נחל קדומים]. עוד נדרש כי האות ההפוכה מסמלת את אלפיים שנות התוהו וההיפוך הרוחני ששררו בעולם, עד שאברהם החל להפיץ את אור האמונה [רבנו בחיי]. ויש שראו בנו"ן ההפוכה סימן עריכתי, בדומה לאותיות ההפוכות בפרשת נסיעת הארון, המעיד כי הפסוק אינו במקומו הכרונולוגי המדויק, אלא הוקדם בכוונה כדי להגן על כבודו של אברהם [חנוכת התורה, פרדס יוסף].