קרה לכם פעם שהגעתם למקום חדש לגמרי, בלי להכיר אף אחד, והרגשתם שאתם צריכים להיזהר קצת עד שתכירו את האנשים סביבכם? זה בדיוק מה שאברהם מסביר לאבימלך המלך. הוא אומר לו שהוא לא הסתיר את העובדה ששרה היא אשתו בגלל שהוא חשד באנשי המקום או זלזל בהם, אלא שזה היה כלל הגנה קבוע שהם קבעו מראש כשיצאו למסע הארוך שלהם.
כשאברהם אומר הִתְעוּ אֹתִי, הוא ממש לא מתכוון שמישהו גרם לו לטעות. הכוונה היא לנדידה ומעבר ממקום למקום, קצת כמו כבש שמשוטט בדרכים. אברהם הפך לאדם שנודד בארצות זרות. המילה אֱלֹהִים מתייחסת כמובן אל ה'. אברהם השתמש במילה הזו, שנשמעת כמו לשון רבים, גם כדרך של כבוד וגם בכוונה כדי שאבימלך, שהיה רגיל להאמין בהרבה אלים, יקשיב ויבין את דבריו בקלות.
בגלל שהדרכים היו מסוכנות, אברהם ביקש משרה טובה מיוחדת כדי להגן על חייו. הוא אמר לה זֶה חַסְדֵּךְ אֲשֶׁר תַּעֲשִִׂי עִמָּדִי, וביקש ממנה אִמְרִי־לִי, כלומר תגידי עליי ובשבילי שאני אח שלך. ההסכם הזה היה תקף אֶל כׇּל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה, אבל לא באמת בכל תחנה ותחנה. אברהם השתמש בכלל הזה רק כשהם עברו במקומות חדשים ולא ידעו אם התושבים שם הם אנשים טובים. במקומות שבהם הם כבר התבססו והיו להם חברים, לא היה להם שום צורך להסתיר את האמת.