בראשית, פרק כ״ט, פסוק כ״ג

חשבתם פעם איך זה מרגיש כשהבטיחו לכם משהו אחד, אבל מנצלים את החושך כדי להחליף לכם אותו במשהו אחר לגמרי? זה בדיוק מה שלבן עשה ליעקב. יעקב חיכה בהתרגשות להתחתן עם רחל, אבל לבן תכנן משהו אחר. התורה מספרת שוַיְהִי בָעֶרֶב, כלומר לבן ניצל את החושך של הלילה כדי להוציא לפועל את התרמית שלו. הוא אפילו עשה תכסיס חכם ונתן ללאה את השפחה הצעירה, כדי שכאשר יעקב יראה שפחה צעירה בחדר, הוא יחשוב בטעות שהכלה שלצידה היא רחל הצעירה. הכתוב אומר שלבן וַיִּקַּח אֶת לֵאָה, כי הוא היה צריך ממש לשכנע ולשדל אותה, שכן לאה בעצמה בכלל לא רצתה להשתתף בשקר הזה. לבן לא סמך על אף משרת ווַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו בעצמו לתוך האוהל. הכלה הייתה עטופה לגמרי בבגדים שמכסים את פניה כמנהג אותם ימים, ולבן הכניס אותה מהר כדי שיעקב לא יספיק לזהות אותה. כך, וַיָּבֹא אֵלֶיהָ, יעקב קיבל אותה להיות אשתו מתוך מחשבה מוחלטת שזו רחל אהובתו. אתם בטח שואלים את עצמכם איך יעקב לא זיהה אותה לאורך כל הלילה? התשובה היא שיעקב היה אדם צנוע וקדוש מאוד. הוא שמר על חושך מוחלט ולא שוחח איתה כדי לשמור על מחשבות טהורות, ולכן לא ראה את פניה ולא שמע את קולה. בבוקר, כשהתגלתה האמת, המעשה כבר נעשה ויעקב לא יכול היה לדחות אותה או להחזיר את המצב לאחור.