תארו לעצמכם שאתם מקבלים אורח שמגיע אליכם הביתה אחרי דרך ארוכה, אבל אין עליו שום מזוודות, ציוד או מתנות. איך הייתם מקבלים אותו?
כשיעקב מגיע לבית של דודו לבן, אין לו שום דבר. לבן רואה אותו ואומר לו אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה. המילה אַךְ מראה שלבן בעצם קצת מאוכזב. הוא רומז ליעקב: הגעת אליי בידיים ריקות ובלי רכוש, ובאמת לא הייתי צריך לאסוף אותך אליי הביתה, אבל רק בגלל שאתה קרוב משפחה שלי, אסכים לארח אותך.
יעקב נשאר בבית של לבן חֹדֶשׁ יָמִים, כלומר חודש שלם. בחודש הזה יעקב לא ישב ונח. הוא לא רצה לקבל אוכל בחינם ולהיות לנטל על הדוד שלו, ולכן הוא התחיל מיד לעבוד ולרעות את הכבשים של לבן ללא תמורה.
החודש הזה היה סוג של תקופת מבחן עבור שניהם. לבן ניצל את הזמן כדי לבדוק אם יעקב הוא רועה צאן טוב ומוצלח, וגם קיווה שאולי יעקב בכל זאת מחביא קצת כסף. מנגד, גם יעקב בחן את המשפחה. לפני שהוא החליט להישאר איתם, הוא רצה להכיר מקרוב את רחל ולאה, הבנות של לבן, ולוודא שהן מתנהגות בדרך טובה וראויה ולא עובדות עבודה זרה כפי שהיה נהוג באותו אזור.