יצא לכם פעם לחכות לאורח ולחשוב שהוא בטח יביא איתו המון מתנות שוות? כשלבן שומע אֶת שֵׁמַע יעקב, כלומר את השם הטוב שלו ואת הסיפור על כמה שהוא חזק, הוא מיד רץ לקראתו. אבל האמת היא שלבן לא רץ רק מתוך געגוע משפחתי. הוא זכר שפעם, כשהגיע אליו עבד אברהם, הוא הביא איתו המון אוצרות. לבן היה בטוח שגם יעקב מגיע עם שיירה עמוסה בזהב ורכוש.
אבל כשלבן מתקרב, הוא רואה שיעקב הגיע לגמרי לבד, בלי גמלים ובלי מתנות. לבן לא מוותר כל כך מהר. הוא ניגש אל יעקב ווַיְחַבֶּק לוֹ. למה הוא מחבק אותו? לא רק מאהבה, אלא כדי למשש את הבגדים שלו ולבדוק אם יעקב החביא בתוכם מטבעות זהב. כשלא מצא כלום, הוא ממשיך ווַיְנַשֶּׁק לוֹ. באותם ימים אנשים שהלכו בדרכים ארוכות היו מחביאים לפעמים אבנים יקרות בתוך הפה שלהם כדי ששודדים לא ימצאו אותן. לבן מנשק את יעקב פשוט כדי לבדוק אם יש לו מרגליות בפה!
לבסוף לבן מכניס את יעקב לביתו, אולי מתוך תקווה שהרכוש פשוט מתעכב בדרך. עכשיו מגיע תורו של יעקב לדבר. הכתוב אומר וַיְסַפֵּר יעקב ללבן אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. יעקב מבין שהוא צריך להסביר ללבן למה הוא הגיע בלי שום רכוש. הוא מספר לו שהוא נאלץ לברוח מפני עשו אחיו, שכל הרכוש שלו נלקח ממנו בדרך, ושהוא הגיע רק כדי למצוא מקום בטוח לגור בו, בדיוק כמו שההורים שלו ביקשו ממנו. יעקב חכם, ולכן הוא לא מגלה ללבן מיד שהוא בעצם גם מחפש אישה, כי הוא חושש שלבן ינצל את המצב וידרוש ממנו מחיר יקר עבור זה.