קרה לכם פעם שמישהו אמר לכם מילים ממש יפות ומתוקות, אבל בעצם הסתיר כוונה אחרת לגמרי? כשיעקב מציע לעבוד שבע שנים קשות כדי להתחתן עם רחל, לבן עונה לו בצורה שנשמעת מאוד חמה ואוהבת, אבל מסתתרת בה המון ערמומיות. לבן מסכים להצעה ואומר טוֹב תִּתִּי אותה לך, כלומר עדיף לי לתת את בתי לקרוב משפחה כמוך מאשר מִתִּתִּי אותה לאדם זר. שימו לב שלבן משתמש במילה שקשורה לנתינת מתנה. למה הוא עושה את זה? הרי יעקב משלם לו בשבע שנות עבודה! לבן פשוט מתבייש להודות שהוא בעצם מקבל תשלום על הבת שלו. בנוסף, הוא פועל כמו סוחר מתוחכם: ברגע שהוא קורא לזה "מתנה" ולא הסכם עבודה, הוא בעצם מבטל את התנאים שיעקב הציב. כך יהיה לו קל יותר לרמות את יעקב בהמשך ולתת לו את לאה במקום את רחל.
בסוף דבריו לבן מוסיף שְׁבָה עִמָּדִי. במקום להגיד ליעקב "תעבוד אצלי" ולחשוף שהוא רק רוצה להרוויח ממנו, הוא בוחר במילים מנומסות שנשמעות כמו בקשה תמימה לקרבה משפחתית. אבל האמת היא שלבן דורש מיעקב להישאר קרוב אליו, לחכות בסבלנות את כל שבע השנים עד שיוכל להתחתן, ולעבוד תחת העין הפקוחה שלו. הוא עוטף את הניצול באהבה מזויפת כדי לקשור את יעקב אליו לתמיד.