יצא לכם פעם לחשוב על חבר, וממש באותו רגע הוא פתאום הופיע מולכם? זה בדיוק מה שקרה ליעקב. עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר עִמָּם, כלומר בזמן שיעקב עדיין משוחח עם הרועים ושואל אותם על משפחת לבן, רחל מגיעה. התזמון המדויק הזה לא קרה במקרה, אלא זו הייתה הכוונה מיוחדת מאת ה׳.
רחל מגיעה אל הבאר עִם הַצֹּאן אֲשֶׁר לְאָבִיהָ. אולי תתפלאו לחשוב על נערה צעירה שרועה כבשים לבדה, אבל באותה תקופה לבן היה אדם עני. לא היו לו עבדים או בנים גדולים שיעשו את העבודה, ולכן רחל לקחה יוזמה ויצאה לעזור. המילים כִּי רֹעָה הִוא מסבירות לנו שרחל לא יצאה החוצה סתם כך, אלא זה היה התפקיד הקבוע שלה והיא הייתה ממש מומחית בו.
בטח תשאלו את עצמכם איפה הייתה לאה, אחותה הגדולה של רחל, ולמה היא לא באה לעזור. לאה נשארה בבית כי העיניים שלה היו רגישות מאוד, והשמש החזקה והרוח שבחוץ יכלו להזיק להן. בנוסף לכך, לאה כבר הייתה בוגרת, ולכן היה זה צנוע ומכובד יותר עבורה להישאר בבית, בזמן שאחותה הקטנה יצאה אל השדה. כשיעקב ראה את רחל מגיעה פתאום, הוא התרגש כל כך עד שזה נתן לו כוח מיוחד לעשות מעשה גבורה ולגלול את האבן הכבדה מעל הבאר לגמרי לבדו.