תארו לעצמכם שעבדתם קשה מאוד במשך שבע שנים שלמות כדי לקבל משהו שאתם ממש רוצים. בטח הייתם מצפים לקבל אותו מיד כשהזמן נגמר, נכון? זה בדיוק מה שקרה ליעקב. אחרי שבע שנות עבודה, הוא פונה ללבן ואומר לו כִּי מָלְאוּ יָמָי. כלומר, שבע השנים שעליהן סיכמנו מראש הסתיימו, ועכשיו הגיע הזמן שתקיים את ההסכם שלנו.
יעקב ממשיך ודורש הָבָה אֶת אִשְׁתִּי. רגע, הם הרי עדיין לא התחתנו, אז למה הוא קורא לה אשתו? הסיבה היא שכולם כבר ידעו שרחל מיועדת ליעקב, אבל נראה שלבן התעכב ולא מיהר לערוך את החתונה. לכן יעקב נאלץ להזכיר לו ולדרוש את מה שמגיע לו כדי שיוכלו סוף סוף להתחתן.
בסוף דבריו יעקב מוסיף וְאָבוֹאָה אֵלֶיהָ. יעקב היה אדם צדיק, והמטרה שלו באמירה הזו הייתה טהורה וקדושה. הוא פשוט רצה להקים עם רחל בית משותף, לחיות יחד תחת קורת גג אחת ולהקים משפחה, במקום להמשיך לחיות רק כמו אורח בבית של לבן.