בראשית, פרק כ״ט, פסוק כ״ו

קרה לכם פעם שהבטיחו לכם משהו אחד, אבל ברגע האחרון שינו את הכללים והסבירו לכם שפשוט ככה נהוג? זה בדיוק מה שמרגיש יעקב כשהוא מגלה שלבן רימה אותו ונתן לו את לאה במקום את רחל. כשיעקב שואל בכאב למה הוא עשה זאת, לבן מתחמק ומתרץ את המעשה שלו במנהג המקומי. הוא אומר ליעקב לֹא־יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ, כלומר, אצלנו בעיר יש חוק ברור שאי אפשר לעבור עליו. לפי החוק הזה, אסור לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה, וזה אומר שהאחות הקטנה לא יכולה להתחתן לפני האחות הגדולה ממנה. לבן טוען להגנתו שהוא היה בטוח שיעקב מכיר את המנהג הזה, ואפילו מוסיף שאנשי העיר לא היו מסכימים בשום אופן שהוא יחתן קודם את רחל, כי זה נחשב אצלם לדבר ממש לא מקובל. במקום לבקש סליחה, לבן אפילו מנסה להציג את הרמאות הזו כאילו הוא עשה ליעקב טובה גדולה. למרות שלבן התנהג בעורמה והיה צריך לספר על החוק הזה מראש, יעקב בוחר לשתוק. הוא מבין שאין טעם להמשיך להתווכח, ויודע שכל מה שקורה לו מכוון מלמעלה על ידי ה׳.