קרה לכם פעם שחיכיתם המון זמן למשהו שמאוד רציתם, וכשכבר חשבתם שהנה זה קורה, פתאום שינו לכם את הכללים והייתם צריכים להתאמץ אפילו יותר? יעקב היה רחוק מהבית שלו, לבד בארץ זרה. אחרי שלבן רימה אותו, יעקב יכול היה לכעוס, לטעון שהנישואין ללאה לא היו הוגנים ולסרב לעבוד עוד שבע שנים. אבל בגלל שהוא כל כך אהב את רחל, הוא הסכים לתנאים הקשים של לבן. המילים וַיַּעַשׂ יַעֲקֹב כֵּן מלמדות אותנו שיעקב פשוט השלים עם המצב ועשה את מה שנדרש ממנו.
יעקב חגג את שבעת ימי משתה החתונה של לאה, כמו שכתוב וַיְמַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת, ומיד אחר כך לבן קיים את ההבטחה שלו ונתן לו לשאת את רחל, מבלי שהיא תצטרך לחכות שבע שנים נוספות. מעניין לדעת שבחתונה של רחל, לבן לא הזמין את כל אנשי העיר למסיבה ענקית ורועשת כמו שעשה בחתונה של לאה. הסיבה לכך היא שבחתונה של לאה הוא רצה שהרעש וההמולה יבלבלו את יעקב כדי שלא יגלה את הרמאות, אבל אצל רחל כבר לא היה צורך להסתיר שום דבר.
ואם תשאלו את עצמכם איך יעקב התחתן עם שתי אחיות, הרי זה אסור? התשובה היא שיעקב לא יכול היה להפר את ההבטחה שלו לשאת את רחל. בנוסף, התורה אוסרת להתחתן עם שתי אחיות כדי שלא תהיה ביניהן קנאה, אבל רחל הוכיחה שאין לה קנאה כזו כשהיא עזרה ללאה וגילתה לה את הסימנים. בסוף, התורה מוסיפה את המילים לוֹ לְאִשָּׁה. המילים האלו באות להדגיש שרחל הייתה בת הזוג העיקרית והאמיתית של יעקב. הקשר ביניהם היה עמוק, פנימי ומיוחד מאוד, והיא הייתה האישה שאותה הוא בחר באמת ומתוך הסכמה מלאה.