יצא לכם פעם להגיע למקום חדש לגמרי ולנסות להתחיל שיחה עם אנשים שאתם לא מכירים? כשיעקב מגיע לבאר ופוגש את רועי הצאן, הוא מתנהג בזהירות של אורח בארץ זרה. לפני שהוא הולך לבית של דודו לבן, הוא שואל אותם בנימוס הֲשָׁלוֹם לוֹ. הוא רוצה לדעת אם הכול בסדר אצל לבן והוא במצב רוח טוב, כדי לדעת איך להתנהג כשיגיע להתארח אצלו.
הרועים עונים לו בקצרה שָׁלוֹם. הם לא כל כך רצו להאריך בשיחה עם אדם זר, ולכן מיד הוסיפו וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה עִם הַצֹּאן. בעצם, הם אמרו ליעקב: "הנה הבת שלו, הנה היא מגיעה, לך תשאל אותה את כל השאלות שלך". אבל בתשובה הזו יעקב גם גילה משהו חשוב. העובדה שרחל היא זו ששומרת על הכבשים, רומזת שללבן אין בנים זכרים שיעשו את העבודה הזו, ושהוא לא אדם עשיר במיוחד כי הוא צריך שהבת שלו תעבוד ברעיית הצאן. אגב, המילה בָּאָה לא אומרת שרחל כבר הגיעה ועומדת שם, אלא שהיא ממש עכשיו, באותו הרגע, הולכת ומתקרבת אליהם יחד עם הכבשים.