בראשית, פרק ל״ד, פסוק ח׳

קרה לכם פעם שמישהו עשה משהו לא בסדר, ובמקום לבקש סליחה הוא התנהג כאילו הכל רגיל לגמרי? זה בדיוק מה שקורה כאן. אחרי ששכם לקח את דינה בכוח והשאיר אותה אצלו, אבא שלו, חמור שהיה השליט של העיר, מגיע לדבר עם המשפחה שלה. חמור מדבר אִתָּם, כלומר גם עם יעקב וגם עם האחים של דינה, והוא משתמש במילה בְּבִתְּכֶם ברבים, כי אחות יקרה לאחים שלה ממש כמו בת. חמור מבקש שדינה תתחתן עם שכם, ומסביר שהנפש של שכם חָשְׁקָה בה. המילה הזו מתארת רצון חזק מאוד ועיוור, שגורם לנסיך חשוב לרצות דווקא נערה זרה. אבל אם מקשיבים טוב לדברים של חמור, מבינים שיש כאן רמאות גדולה. הוא ושכם מסתירים לגמרי את המעשה הרע שהם עשו. במקום להחזיר קודם את דינה הביתה, להודות בטעות ולבקש מחילה, הם מציעים הצעת נישואין רגילה כאילו דינה נמצאת אצלם מבחירה. בגלל שחמור ושכם דיברו במרמה והתעלמו מהפגיעה במשפחה, האחים של דינה הרגישו שגם להם מותר לענות באותה הדרך, וזה מה שיוביל לתגובה המתוחכמת שלהם בהמשך.