בראשית, פרק ל״ד, פסוק ל״א

פרשת וישלח

Genesis 34:31Sefaria

וַיֹּאמְר֑וּ הַכְזוֹנָ֕ה יַעֲשֶׂ֖ה אֶת־אֲחוֹתֵֽנוּ׃ {פ}

תארו לעצמכם שמישהו היה פוגע באדם שאתם מאוד אוהבים, איך הייתם מגיבים? שמעון ולוי עומדים מול יעקב אביהם ומסבירים לו מדוע הם פעלו בכוח נגד העיר שכם. יעקב דואג מאוד שהמעשה שלהם יגרום לשכנים לתקוף את המשפחה הקטנה שלהם, אבל האחים מסבירים שאם הם היו שותקים, כולם היו חושבים שהם חלשים ומרשים לעצמם לפגוע בהם שוב ושוב. בנוסף, הם מסבירים שאנשי העיר ראו ששכם חטף את דינה ולא עשו שום דבר כדי לעצור אותו או לשפוט אותו, ולכן גם הם אשמים. שמעון ולוי שואלים בכאב, האם זה הגיוני שיתייחסו אליה הַכְזוֹנָה, כלומר כמו אל חפץ מופקר שאין לו שומר וכל אחד יכול פשוט לקחת לעצמו? האם ניתן למצב שבו שכם יַעֲשֶׂה מעשה כל כך פוגעני אֶת־אֲחוֹתֵנוּ, אחותנו היחידה והאהובה? הם בכוונה אומרים "אחותנו" כדי להדגיש שהם אלה שלקחו על עצמם את האחריות המלאה להגן עליה ולשמור עליה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ל׳
פרק ל״ה

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.